24 בפברואר 2010

נקודות הסכמה.


אדריו רבקין, בבלוג דוט-ארת' בניו יורק טיימס שואל האם ניתן למצוא נקודות הסכמה בין החממיסטים לספקנים. המאמר ארוך והקומנטס מעניינים גם כן, רובם דווקא ספקניים.
הנה קומנט אחד משם שמסכם את העניין יפה לדעתי. (נכתב על ידי ד"ר נורמן פייג' מהיוסטון טקסס – איני מכיר אותו). הנה קטעים:
  1. האיכות של נתוני הטמפרטורה בסיסיים אינה טובה במיוחד.
  2. במאה ה 20 הטמפרטורות עלו בין 1900 ל 1940, ירדו עד 1970 ועלו שוב עד 2003 . ההפרש הכולל כ 0.8 מעלות.
  3. מאז 2003 יש מגמת ירידה בטמפרטורות.
  4. המגמות הכלליות האלה מופרעות על ידי אירועי אל-ניניו-לה ניניה (שינויים טבעיים, מחזוריים)
  5. הפד"ח עלה באופן מתמיד כול אותה עת – אין קשר ישיר נצפה בין מגמות הפד"ח למגמות הטמפרטורה.
  6. הפד"ח הוא גז חממה.
  1. מן הסתם תרמו גזי חממה, מיוצרים על ידי האדם, חלק כלשהו להתחממות של המאה ה 20.
  2. עד שנדע את האילוצים והיזונים החוזרים של המערכת הטבעית לא נוכל לדעת במדויק את התרומה של פד"ח יציר האדם לשינוי בטמפרטורות.
  3. בכול מקרה השפעת הפד"ח מצטמצמת עם עליית הריכוז שלו – בגלל הירידה בכושר הספיגה.
  4. תקופות חמות עם ריכוזים יותר גבוהים של פד"ח טובות לאנושות – הן משפרות את היבולים.
  5. השמש היא, מן הסתם, בעלת השפעה מכרעת על האקלים – אנו רק עכשיו מתחילים לחקור השפעות אלו.
  6. על פי נתוני השמש יש כעת חשש להתקררות ב20-30 השנים הבאות.
  7. 2-3 מעלות של התקררות עלולות לגרום לכשלים רציניים ביבולים, ולבעיה לאנושות.
  8. הסיכום של ה IPCC ל"מעצבי מדיניות" הוא חסר ערך ואינו מתיישב עם הנכתב בגוף הדו"ח. שם נכתב – בקשר למודלים האקלימיים והתחזיות לעתיד בזו הלשון:
"Moreover it is not yet clear which tests are critical for constraining the future projections, consequently a set of model metrics that might be used to narrow the range of plausible climate change feedbacks and climate sensitivity has yet to be developed"
תרגום:
"גם לא ברור איזה בדיקות חיוניות כדי לתחום את התחזיות העתידיות, לכן עוד לא פותחו סט של מדדים (metrics)  - שישמשו להקטין את המרווח של היזונים חוזרים הסבירים  לשינויי האקלים, ושל הרגישויות".
בעברית פשוטה: ה IPCC עצמו אומר שאין לנו מושג ירוק מה מידת האמינות של המודלים האלה, כי אין לנו כלים לבדוק זאת.
  1. הבעיה החמורה של האנושות היא העוני, וריבוי האוכלוסייה, פיתוח כלכלי מביא עימו גם ירידה בילודה.
  2. אנרגיה פוסילית (פחמנית) היא היחידה הזמינה כעת והיא גם הזולה ביותר. בלעדיה אין פיתוח כלכלי. יש לפתח ולנצל כמה שיותר מהאנרגיה הפחמנית, לצורך פיתוח כלכלי, תוך שימוש בטכנולוגיה כדי למזער את הזיהום.

אין בסיכום זה חידושים מרעישים, אבל הוא סיכום קצר וטוב.
יעקב


אין תגובות: